עצרו את השבירה: למה חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום אכן עובד
האם שמתם לב שחיתוך זכוכית בטמפרטורת החדר הוא דבר מסוכן? אתם חותכים את הפני השטח של הזכוכית, ואז – קראק – יש לכם שברים או פגמים בפינות של הזכוכית. זה מתסכל מאוד. במיוחד עם זכוכיות עבות או זכוכיות מחוזקות, השברים האלו הם לא יציבים. הם לא מוכנים לשתף פעולה.
זה המקום בו חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום נכנס לתמונה.
הסוד נמצא בחום
העניין הוא שכאשר אתם משתמשים במנורות אינפרא-אדום, אתם למעשה מרגיעים את החומר. על ידי חימום הפני השטח, אתם מורידים את הצמיגות של החומר ומפחיתים את מתח הפני השטח.
זה גורם לזכוכית להיות “יותר גמישה”, אם תבינו את הרעיון. במקום שהמתח יתרכז בנקודה אחת, הוא מתפזר באופן שווה לאורך קו החיתוך. התוצאה? חיתוך נקי ויעיל. אין שברים בקצוות, ופחות זכוכיות שנהרסות.
הציוד הנדרש
בדרך כלל אנו משתמשים במנורות קוורץ לקרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים. למה? מכיוון שהן חודרות את פני השטח של הזכוכית הרבה יותר מהר ממנורות בגלים ארוכים. אם אתם עובדים בקצב מהיר, אתם לא יכולים לחכות שהזכוכית תתחמם – אתם צריכים את החום עכשיו.
אני תמיד ממליץ להשתמש במנורות קוורץ בעלות טמפרטורה גבוהה. אם לא, המנורות עלולות להישבר תחת החום, וזו בעיה שאתם לא רוצים.
בנוסף, אם הזכוכית עוברת במהירות, אל תחממו את כל האזור. השתמשו במערכת בקרה לפי אזורים. כך החום יתרכז דווקא במקום בו נמצאת ראש החיתוך, וכך לא תבזבזו אנרגיה.
כמה דברים שצריך להיות ערים להם
זה לא קסם. אפשר להגזים בחימום. אם הזכוכית נהיית חמה מדי, נוצרים מתחים תרמיים חדשים, והזכוכית עלולה להישבר באופן ספונטני אחרי החיתוך. זו שאלה של איזון בין מרחק המנורות לבין הזמן שהזכוכית נמצאת תחת החום.
ועוד דבר: מנורות אלו דורשות הרבה אנרגיה. ודאו שהמערכת החשמלית שלכם יכולה לעמוד בעומס, אחרת תצטרכו להחליף את המפסקים שוב ושוב.